ככה לא עושים חוקים

אחד הדברים המאפיינים את מערכת חקיקת המסים בישראל היא היותה בלתי נסבלת. נכון, מסים הם דבר בלתי נסבל מעצם ההגדרה, אולם הדרך שבה נעשים חוקים במדינה הזו גורמת לאנשים המבינים משהו יותר מפעם אחת להרים את ידיהם ביאוש גמור.

לקראת סוף השבוע ושנת 2009, סיפק לנו האוצר שתי דוגמאות מצויינות לאופן שבו נחקקים חוקים- הפרטאצ' והמגושמות.

הפחתת שיעור המע"מ

ביום ד' (30/12) בשעות הבוקר הודיע שר האוצר על הפחתת שיעור המע"מ החל מתאריך 1/1/2010. ההודעה הגיעה בהפתעה גמורה לכל המשק, לרבות ראשי רשויות המס. אמנם, מנהל הרשות למסים מר יהודה נסרדישי הכחיש את היותו ממודר וטען שהיה בסוד המהלך המפתיע, אולם שמענו כבר הכחשות אמינות יותר לרבות "I did not have sexual relations with that woman” המפורסם של ביל קלינטון.

שינוי מהפכני זה אושר עוד באותו יום על ידי הכנסת. התוצאה היא בלגן איימתני שנובע ממהלך פרטאצ'י לחלוטין.

בתור התחלה- באיזו תדירות קורה הדבר שהכנסת מאשרת שינויי מס (או כל חקיקה אחרת) בתוך יום באפס זמן? מה עם הדיון? שיקול הדעת? בדיקת העובדות? האם באותו חיפזון היו גם מעלים את שיעורי המס? כיצד אף גורם לא ניסה לברר עם משרד האוצר מדוע הערכותיו משתנות בקצבים כה מהירים? כלכלן בחברה פרטית שהיה שוגה במידה כה גדולה בתחזיותיו ואמדניו היה הופך לכלכלן לשעבר תוך ימים ספורים.

נמשיך- השינוי הטיל את המגזר העסקי במדינה לאנדלרמוסיה מולטת. בתי התוכנה נאלצו לעצור כל עבודה אחרת ולבצע עדכוני חירום בתוכנות שלהם. לפחות במקרה אחד העדכון גרר תקלה קריטית והיה צורך לתקן שוב את התוכנה.

כתוצאה מהמבוכה נאלצה הרשות למסים להוציא הבהרות מיוחדות (חלקן, אגב, מנוגד באופן מפורש לחוק) ועדיין, בעלי עסקים רבים לא יודעים כיצד לנהוג ביום ו' 1/1/2010 בבוקר (40 שעות אחרי הכרזת שר האוצר).

האם השינוי יועיל לצרכן הקטן והחלש? חד משמעית לא! כפי שהוכיח ידידי ליאור וורסל, כמעט כל הפחתת המע"מ תישאר בכיסי הסוחרים והעסקים. יקום מי שרואה הפחתת מחירים לצרכן כתוצאה מההפחתה (למשל- מ- 9.99 שקל ל- 9.95 שקל). זה לא קרה, לא קורה ולא יקרה. המוכר שלנו ייותר עם עוד 4 אגורות בכיסו על חשבון אוצר המדינה.

יודגש. שינוי שיעור המע"מ לכשלעצמו ייתכן שיש לו הצדקה. אבל מה התועלת מכל המהלך החפוז, הלא שקול וחסר הערך לצרכן הקטן ולשכבות החלשות?

לסיכום- הפרטאצ' בהתגלמותו.

תקנות שווי השימוש ברכב

הרשות למסים הובילה מהלך של שינוי שיטת חישוב שווי השימוש הפרטי ברכבים. נכון להיום, שווי השימוש הפרטי (אותו משלם שכיר המקבל רכב צמוד או עצמאי שיש לו רכב לצרכי עסקו) נקבע על פי שיוך הרכב לאחת משבע קבוצות מחיר.

השיטה הנוכחית פגומה ומעוותת מאחר וברגע שמכונית מוגדרת כשייכת לקבוצה מסויימת, שווי השימוש קבוע בשקלים כך שבעל מכונית חדישה ובעל מכונית בת 7 מאותו דגם משלמים לפי אותו שווי שימוש למרות שבעל המכונית הישנה מחזיק רכב שערכו וערך ההנאה והשימוש בו פחותים באופן משמעותי.

בתאריך 31/12/2009 פירסמה הרשות למסים תקנות חדשות על פי שיטה רציפה (לינארית) המבוססת על מחיר המחירון של המכונית. השיטה החדשה תחול רק על רכבים שיעלו על הכביש אחרי ה- 1/1/2010 אולם גורמים רבים תלו בה תקווה שתפשט ותתקן עיוותים וליקויים בשיטה הנוכחית. המילים "שיטה רציפה" ו"התבססות על מחיר המחירון" גרמה לרבים ולטובים להאמין שייכנס קצת סדר והגיון בבלגן.

התקנות החדשות יצרו סלט גמור- נקבעה שיטה חדשה היוצאת ממחיר המחירון של היבואן (בלי קשר למחיר ששולם בפועל) עם הצמדתו בעתיד למדדים שונים ומשונים ובלי קשר למה שיקרה בשוק הרכב בכלל או לרכב הקונקרטי בפרט.

כותב שורות אלו מחזיק תואר שני בחקר ביצועים (בנוסף להיותו רו"ח) ואני מרחם על בתי התוכנה שינסו להכניס את התקנות החדשות למערכות שלהם. אין שום סיכוי שמישהו מהמתכנתים יירד לסוף דעתו של המחוקק ושווי השימוש שכל אחד ישלם על ריכבו הופך להיות תלוי במידה רבה בתוכנה שבה מבוצע החישוב שלו (תוכנות שונות יניבו תוצאות שונות, ויש לכך תקדימים).

כמובן שהעיוות המקורי לא תוקן ונמשיך לראות מצבים אבסורדים שבהם אנשים משלמים שווי שימוש פרטי ברכבם העולה על שוויו של הרכב כולו.

בנוסף, המשמעות הכלכלית מבחינתו של אוצר המדינה מכל המהלך זניחה- יהיו רכבים ששוי השימוש שלהם עולה ואחרים ששוי השימוש שלהם פוחת. בחשבון הכללי, גביית המס של המדינה כתוצאה מהמהפך והסירבול המגוחכים כמעט ולא תשתנה.

כמעט 4 עמודים של תקנות: סיבוך, חוכמולוגיה מיותרת, פלפולים חסרי ערך ועבודה מיותרת לכולם. בשביל מה? כלום.

בנימה אישית, כאשר דובר על התקנות החדשות האמנתי (ובתמימותי גם פרסמתי זאת) שסוף סוף יקרה משהו טוב- דברים יהיו פשוטים יותר, קלים יותר ליישום וגם הגיוניים יותר. נותרתי עם התובנה הישנה שלמדתי מאבי ז"ל: “בכל פעם שיש רפורמה להקלה בנטל המס- המשמעות היא שנשלם יותר". הוא שוב צדק....