בטוח לאומי: סיכום-אז מה היה לנו ומה צפוי לנו

כפי שראינו בפוסט הראשון, הביטוח הלאומי על סף קטסטרופה פיננסית שאין מספיק כסף.

ועולה השאלה מה הלאה, או מה צפוי לנו בעתיד המפוקפק הצפוי לנו.

קשה מאוד לעשות תחזיות, במיוחד בקשר לעתיד (אלן פירפיט ויש גרסאות נוספות). עם זאת, אי אפשר להתעלם מהצורך לחשוב על העתיד ומה יהיה. לכן, במלוא הצניעות והאזהרות שהמדובר בספקולציות בלבד, ברצוני להביע את דעתי באשר למה שיקרה.

אנו לא מאמינים שניתן להעלות את דמי הביטוח הלאומי, בודאי שלא ברמות הדרושות. פשוט- יש גבול לכמה שניתן "לחלוב" מהאנשים. כאשר רובנו כבר נמצאים במצב שבו למעלה מ- 50% מהכנסתנו השולית הולך למדינה, כמה עוד ניתן?

אנו גם לא מאמינים שניתן לקצץ דרמטית בקצבאות כדי להתאימן למשאבים. הקיצוץ צריך להיות כה דרמטי עד שיאפס (פרקטית) את מרבית הקצבאות. מי שייפגע הן אוכלוסיות חלשות שיש להן קול גדול בשיח הציבורי. קשה לי לראות את זה קורה.

מצד שלישי, המספרים מדברים ולא ניתן להתעלם מן העובדות. אז מה יהיה?

לדעתנו, מה שיקרה הוא שהקצבאות יינתנו רק למעוטי יכולת ויישללו ממי שיש לו (באופן חלקי או מלא). דוגמאות?

• מי שממשיך לעבוד ולהתפרנס יתחיל לקבל קצבת זקנה החל מגיל 80.

• מי שיש לו פנסיה או קצבה או נכ

   

  סים, לא יהיה זכאי לקצבאות וגמלאות או שהן תהינה מופחתות מאוד.

• שירותים שונים שניתנים כיום על ידי המוסד (בפועל או בכסף) יופרטו לסקטור הפרטי (כלומר, יקוצצו בפועל בהיקף ובעלות).

הגיע הזמן לקרוע את המסיכה שלובש הביטוח הלאומי. המוסד כיום לובש שני כובעים: מצד אחד הוא גובה מסים עבור המדינה, ומהצד השני (בלי שום קשר לראשון) נותן תמיכה סוציאלית לחלכאים ולנדכאים. אז בוא נפריד- ניתן למסכנים עזרה סבירה ונפסיק להעמיד פנים שהמבוססים צפויים לקבל משהו.

גלולה מרה? ייתכן. אבל זה הכוון, לדעתי, שיילכו כשיגיע יום פקודה.