דרכים שונות לחישוב פיצויי פיטורין

על פי האופן שבו ניתן להבין את הוראות הפנסיה חובה לשכירים, עצם ההפרשה של 6% בגין מרכיב הפיצויים לקרן הפנסיה יוצר סעיף 14 לגבי 72% (6/8.333) מהשכר. יצויין כי עדיין אין פסקי דין מנחים בתחום כך שייתכן ובסיכומו של דבר הכללים יהיו אחרים.

מה שמאפיין את סעיף 14 הוא העברת הסיכונים והסיכויים בגין הפיצויי הפיטורין מהמעביד אל העובד.

בפועל, גם מאחר ושיעור ההפקדה עד 2014 היה נמוך יותר וגם (או בעיקר) מסיבות של נוחות ונוהג- מעסיקים רבים עושים את החישוב על מלוא הפיצויים בניכוי מה שנצבר בקרן הפנסיה.

ניסיתי להעריך את המשמעות הכספית של שיטות החישוב השונות באמצעות נתוני גמלנט.

התשואה השנתית הממוצעת של הקופות המרכזיות לפיצויים בתקופה 1/1999-1/2018 (רק אותן קופת שפעלו כל התקופה, כ- 44% מכלל הכספים בכל הקופות) עומדת על 6.82%. אגב, נתוני 3-5 השנים האחרונות נמוכים יותר ועומדים בתחום של 3.5%-4.9%).

מצד שני, השכר הממוצע במשק עלה בתקופה זו בטווח של 2.4%-2.9% לשנה בממוצע.

המסקנה היא שבממוצע, שיטת החישוב הנהוגה מטיבה עם המעסיק על חשבון העובד. מאידך, עובד המפוטר כנראה יעדיף את השיטה המשתמעת מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני.

אבל כמובן, כל מקרה לגופו ובודאי שראוי שמי שנוהג באחריות ו/או כספו יקר לו, יעשה את החישוב על פי 2 השיטות כדי ללמוד את המספרים והמשמעויות.